סעיף א - 1099
הערות בשולחן ערוך רבינו הלכות סוכות ובציונים
הרב זלמן אהרן קאנטער
שליח כ"ק אדמו"ר
בר.ס. מארגאריטא, קאליפורניא
סוכה גזולה העומדת בקרקע [הנגזל]
בשו"ע אדה"ז תרל״ז סי״א: "וכן אין לעשות סוכה לכתחלה בקרקע של רבים כגון ברחוב העיר וכיוצא בו במקום שהרבים עוברים שם ואפילו אם כל העיר היא של ישראל והישראל הוא בודאי מוחל לו על כך מכל מקום אין לעשות סוכה ברשות הרבים שהרי יש לכל העולם הילוך בו כמ"ש בח"מ סי' [ק]ס"ב והגוים אינן מוחלין על כך והרי היא סוכה גזולה.
"ואע"פ שבדיעבד יוצא בסוכה גזולה העומדת בקרקע *[הנגזל] כמו שנתבאר מכל מקום לכתחלה אין לישב בסוכה העומדת בקרקע של חבירו מפני שאינה נקראת שלו ממש והתורה אמרה תעשה לך משלך ואינה דומה לשאלה ממש שהשאילה לו מדעתו והרי היא כשלו ממש ולכך יש למחות בהעושים סוכה ברשות הרבים".
במהדורה החדשה הכניס מילת ״הנגזל״ ע״פ מ"ש בקונטרס השולחן אבל לכאורה אין הכרח לתקן כלום (אגב, בלקו"ש חי"ט ע' 349 מביא ציטוט מסעיף זה בהשמטת המילים שבין "קרקע" ל"מכל מקום" ואף שאין מזה הכרע גמור נראה בפשטות שלא גרס תיקון זה) ועכ"פ הי' צ"ל לא בפנים השו"ע אלא בהערה, ובדרך אפשר.
דלכאורה כאן לא נוגע לפרש שהוא קרקע הנגזל דבמילת קרקע סתם כבר מובן שמדבר בסוכה על קרקע שאינו שלו ויוצא בה ידי חובתו מכיון דקרקע אינה נגזלת כמ"ש כבר. ולענ"ד עיקר הדגש כאן הוא דהוא עומד בקרקע ולא על עגלה כבסעיף ו׳ ולכן יוצא בזה בדיעבד. ונמשך ממ״ש מיד לפני זה ״והרי היא"—הסוכה העומדת ברה"ר שהגוים אינם מוחלין ע"ז - "סוכה גזולה״.
ואם רצה לתקן (בקונטרס השולחן לא נתן טעם לתיקונו) מפני דאל״כ משמע שמדבר במקרה שאפילו חומר הסוכה גזול - היינו הסכך והדפנות - ויהי' משמע שאומר שסוכה - איזושהי - העומדת בקרקע מותר בדיעבד אף שקודם לזה כבר אמרנו שאפילו בדיעבד אסור, ולזה הוסיף מילת "הנגזל" כדי להבהיר שהקרקע היא הנגזלת ולא החומר -הרי לכאורה אין כל צורך לזה, דהתואר סוכה גזולה כולל בפשטות גם שהקרקע היא הגזולה לבד וכמ״ש בזה הלשון בס״ד. ואדרבא, בס״ה בנוגע לדפנות וסכך לא כתב גזל סוכה אלא גזל עצים ועשה מהם סוכה. וא"כ מה שאומר ״העומדת בקרקע״ י"ל שהוא להוציא העשויה בראש עגלה וכו׳ דבס״ו.
ומה גם שמהמשך הענין משמע קצת שאין להכניס תיבת "הנגזל", שמביא אח"כ ״סוכה העומדת בקרקע של חבירו״ - למה לו לומר מילת חבירו? הלא ציד לפנ"ז – לפי דבריו - הזכרנו שהסוכה נמצאת קרקע הנגזל והל״ל ״מ״מ אין לישב בסוכה כזו".
ויותר נראה לומר שרצה לתקן ולהוסיף מילת קרקע הנגזל כדי להוציא ממ"ש בס"ז שאם "ראובן בנה סוכה בקרקעיתו של שמעון שלא מדעתו ושמעון תקף על ראובן והוציאו מסוכתו הבנויה בקרקע שלו וישב בה לא יצא ידי חובתו שהרי גזולה היא תחת ידו ואינה כשאולה כיון שאינה עומדת על קרקע של ראובן". דלפי מ"ש בס"ז אא"ל לומר כאן סתם "שבדיעבד יוצא בסוכה גזולה העומדת בקרקע" - דבמקרה שהסוכה הגזולה עומדת בקרקע אבל הקרקע היא של הגזלן אכן אינו יוצא בה אפילו בדיעבד – ולכן הוסיף מילת הנגזל.
אבל גם מטעם זה לכאורה אינו מוכרח לשנות הגירסא שלפנינו, דמ"ש אדה"ז "ואע"פ שבדיעבד יוצא בסוכה גזולה העומדת בקרקע" נמשך מהדיון בסעיף זה המדבר על סוכה העומדת ברה"ר, ומובן מעצמו שמדבר אודות סוכה גזולה העומדת בקרקע שאינו שלו ואין כל צורך לפרש ולפרט שוב שהוא דוקא בקרקע הנגזל ולא דהגזלן, דפרט זה כבר הובהר במקומו ולא יטעה הלומד לחשוב שכאילו חוזר כאן ממ"ש קודם, אלא פשוט שלא הצטרך ולא ירד כאן לפרט, מאחר שבסעיף זה מדבר על רה"ר - קרקע שאינו שלו.
וכתבתי כהנ"ל רק להעמיד הגירסא הנפוצה על מקומה, וכנ"ל, שבמקום שאין הכרח ברור לתקן לפענ"ד יש להביא התיקונים בד"א בציונים והערות ולא בפנים, וכמו שאכן עשו בהרבה מקומות אחרים במהדורה זו.