סעיף טז - 923 [גליון]

הטעם שאסור לרסק שלג וכדו' בידים [גליון]

הרב וו. ראזענבלום

תושב השכונה

בקובץ האחרון (ע' 188) הבאתי מה שכתב בשולחן ערוך אדמו"ר הזקן סי' שכ סעיף טז: "השלג והברד וכל כיוצא בהם אסור לרסק בידים דהיינו לשברם לחתיכות דקות כדי שיזובו מימיהן משום שבורא מים הללו".

ובסעיף יט כתב: "ויש אומרים... וכן מותר אפילו לרסק בידים חתיכות שלג וברד שיהא נמחה וזב לתוך כוס של יין או מים מפני שטעם איסור הריסוק בידים הוא משום גזירה שמא יסחוט פירות העומדים למשקין לפי שהשלג והברד למימיהן הן עומדים וכיון שהוא מתערב בדבר אחר לא גזרו לפי שאינו דומה לסחיטת פירות העומדים למשקין שהמשקה הנסחט הוא בעין לבדו", עכ"ל.

ושאלתי שם למה כתב רבינו שני טעמים מובדלים, שבסעיף טז כתב הטעם משום שבורא מים הללו, ובסעיף יט כתב הטעם שאיסור הריסוק בידים הוא משום גזירה שמא יסחוט פירות העומדים למשקין.

וחשבתי לומר שהטעמים הוא חלק ממחלוקתם. דהיינו שלהדיעה הראשונה שאסור לשפשף בידים שלג וברד אפילו לכוס של מים או יין הטעם של איסור ריסוק שלג או ברד הוא משום שהוא בורא מים הללו, דבשעת הריסוק הוי נולד.

משא"כ להדיעה שמתיר לשפשף שלג וברד בידים לתוך כוס של מים או יין הם סוברים שטעם האיסור של הריסוק בידים הוא משום גזרה האיסור שמא יסחוט פירות העומדים למשקין וכיון שהוא מתערב בדבר אחר לא גזרו לפי שאינו דומה לסחיטת פירות העומדים למשקין שהמשקה הנסחט הוא בעין לבדו.

והנה הגם שכמעט ברור שזהו כוונתו של רבינו בזה שכתב "שטעם איסור הריסוק הוא משום גזירה שמא יסחוט", אעפי"כ עדיין נסתפקתי בזה מפני שבשו"ע מצויין המקור להיש אומרים שמתיר "ר"ן בשם התוספתא", והלשון בר"ן שם, הוא:

"... אבל נותן הוא לתוך הכוס. של יין בימות החמה כדי לצננו ואע"פ שנמוח מאליו ובתוספתא משמע דאפילו לרסק לתוך הכוס שרי דקתני אבל מרסק הוא לתוך הקערה ומשמע דמשום סרך מלאכה נגעו בה אי נמי גזירה שמא יסחט פירות העומדין למשקין לפי שהברד והשלג למימיהן הן עומדין", עכ"ל בנוגע לענינינו.

הרי מצינו לכאורה שלפי דעת הר"ן אין המחלוקת אם מותר לרסק בידים תלוי בהטעמים. שהרי מביא התוספתא שמותר לרסק בידים לתוך הכוס וכותב תיכף אחר זה "ומשמע דמשום סרך מלאכה נגעו בה" ואם כן למה מותר לעשות כן הרי בשעת הריסוק בורא מים הללו אלא צריכים לומר לכאורה שהיות שיש יין או מים בהכוס שגם לפי לפי טעם זה אינו נקרא בורא מים הללו.

אבל ראיתי במגן אברהם סימן שכ סקי"ג, וז"ל: "...אבל הרמב"ן והר"ןוהרמב"ן והמ"מ כתבו בשם התוספתא דאפילו לרסק בידים לתוך הכוס שרי דטעם האיסור שמא יסחוט פירות העומדים למשקין וכיון שנתערב במים לא גזרו", עכ"ל. ועדיין צריך עיון בכל זה.