סעיף יא - 722

ברכת המוציא

הת' אליהו הכהן ראזענפעלד

תלמיד בישיבה

בשו"ע אדמה"ז סימן רמ"ט הי"א כתב בנוגע לאכילת מאכל קודם ברכת המוציא בשבת, וז"ל: "בד"א כשאוכל אותו מאכל קודם הסעודה מחמת שחפץ ומתאווה לאוכלו קודם הסעודה ולא בתוך הסעודה אבל אם מה שאוכלו קודם הסעודה הוא מחמת שרוצה להשלים ק' ברכות . . יש בזה (איסור גמור מן הדין שאסור לגרום חיוב ברכה כשאפשר לפוטרה בברכה אחרת כמ"ש בסי' רט"ו. ..) עכ"ל, משמע שאמירת ברכה נוספת - בכדי להשלים מנין ק' ברכות בשבת, כשאפשר לפוטרה בברכה אחרת - אסורה.

והנה בסי' רט"ו ה"ד מביא בנוגע לחיוב ברכה  כשאפשר לפוטרה בברכה אחרת  וז"ל ".. ואפי' בשבת שחסרו הרבה ברכות ממנין ק' ברכות שחיב אדם לברך בכל יום אסור לגרום ברכה שאינה צריכה כדי להשלים לק' ברכות בד"א כשיכול לפטור ב' דברים בברכה שהיא מיוחדת לשניהם אבל אם היא מיוחדת לדבר אחד אלא שיכול לפטור בה גם את השני בתורת טפלה טוב יותר להרבות בברכות". עכ"ל.

ולכאורה יהיה אותו דין בנוגע לאמירת ברכה קודם ברכת המוציא בכדי להשלים ק' ברכות בשבת, שאם נחשבת כתורת טפלה יהיה מותר וא"כ מהו האיסור שמביא בסי' רמ"ט.

וע"פ מה שהביא המהרי"ל בספר שארית יהודה חאו"ח סי' ו' "שמעתי מפי קדשו רבינו הזקן פעמים רבות דכל ספק שבשו"ע העמיד בתוך חצאי עיגול ודעתו היתה לחזור ולשנות פרק זה לראות אם צדקו דבריו" אולי י"ל שבזה הסתפק אדה"ז בסי' רמ"ט הי"א בנוגע לגדר ברכת המוציא האם היא נחשבת לברכה המיוחדת לה והכל כטפל אליו או שאינה מיוחדת לה, ולכן הביא הסברא הנ"ל (בסי' רמט) בחצאי עיגול. ועיל"ע.