סעיף ג - 911 [גליון]

קידוש בין שעה שש לשבע בליל שבת [גליון]

הרב יהושע דובראווסקי

תושב השכונה

בגליון העבר (עמ' 76) כותב הרב י.ל.ג. "כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו נהג בכל ימות החורף להמתין עד השעה שבע, ורק אז קידש את השבת. הרבי לא הסכים לדעת אלה שסוברים שעפ"י חשבון של שעות זמניות, אפשרי שיהי' הזמן בין חמש וארבעים רגעים עד שש וארבעים רגעים וכו'".

ואיני מבין בשום אופן איך יעלה על דעת מישהו להכניס פה שעות זמניות כשיש לו איזו השגה והבנה בענין זה. המנהג שלא לקדש בשעה שביעית הוא מפני שבשעה זו משמש מזל מאדים שהשפעתו אינה למעליותא. יש שבעה מזלות שכל אחד מהם משמש שעה אחת, כפי סדרם, שבסיומם חוזרים חלילה ומשמשים כפי סדרם הקדום. סידור שימושם מתחיל, מן הסתם, משעה ראשונה של יום [ליל] א' ובהמאה וששים ושמונה שעות שבשבוע משמשים שבעה המזלות כ"ד פעמים בדיוק, כמובן. ולפי"ז זמן שימושו של מזל מאדים ביום ששי הוא לעולם בשעה שביעית מחצות היום.

והרי מובן בפשטות, שע"כ צ"ל ששעות שימושם הן שוות דהיינו שעה של ששים דקות [מינוטין] ולא שעות זמניות. כי א. לא מסתבר לומר ששעותיהם משתנות מיום ללילה ומלילה ליום בכל מעל"ע משעה קטנה לשעה גדולה וכן להיפך. ב. אם נאמר שהם משמשים לפי שעות זמניות. הלא בע"כ צ"ל ששעה השביעית היא לעולם תחילת הלילה, בין בימי הקיץ ובין בימי החורף. לדוגמא: ביומו של קיץ בעל י"ד או ט"ז שעות חשבינן שש השעות מחצות הערב ושעות הזמניות הן שעה 'מוגדלת' כמובן, ושעה השביעית היא שעה 'מוקטנת' הראשונה של הלילה. וכן בימי החורף שש השעות הזמניות הקטנות של היום מסתיימות בסוף שעה ששית. ולפי"ז הי' צ"ל המנהג שלא לקדש בכל ליל שבת לאחר תפילת קבלת שבת, לפי שהיא שעה שביעית זמנית. ג. והרי אז להפך - ההכרח לומר שבימות החורף השעה השביעית היא יותר משישים דקות, לפי שהיא השעה הראשונה של הלילה ששעותיה הזמניות הן גדולות משעות הרגילות - ואיזה מקום יש להסברא שבהערת הרב הנ"ל שהשעה השביעית תהי' פחות מהרגילה? וכי אפשר לומר שכל השעות הזמניות של היום וגם הלילה הן פחותות?

זהו מה שנראה לפענ"ד, והיות שאיני מומחה בענינים אלו ויש מקום לומר שטעיתי - הריני מוכן לשמוע ולקבל את האמת.

ולפענ"ד יש לעיין איך לקבוע (ואם צריך לקבוע) בדיוק את השעה השביעית מכיון שצריך להחשיב מחצות היום והרי בכמה מקומות אין השעה שתים עשרה בהשעון מכוונת לחצות היום האמיתי. ומן הסתם יתכן שהשטח של כמו אלף מיל ה"ה קבוע במסגרת שעה אחת. ובעצמי ראיתי בעיר בצרפת שזמן החצות של השעון (שעה 12) הוא כמו 35 מינוטים קודם החצות האמיתי. ולכאורה יש מקום לומר שצריך להחשיב את השעה השביעית מן 12:35. אבל כאשר הצעתי סברא זו לפני דודי הגרז"ש ע"ה לא נטה להסכים לזה, אולי מפני שלפי"ז אתה נותן יד לכו"כ שיעורים והשערות ממקום למקום ולבלבולים שונים ומשונים. הגרז"ש בעצמו הביט רק על השעון.