סעיף ה - 789

בענין הדלקת נרות שבת מפלג המנחה

הרב אברהם מרמרשטיין

חבר בית הוראה לדיני ממונות - גבעת שאול, ירושלים עיה"ק

בשו"ע הרב סי' רסא ס"ה כ': ויש אנשי מעשה שעושים לכתחילה כסברא זו שפורשים ממלאכה שעה ורביע זמניות קודם השקיעה אבל אין למהר להדליק הנר ולהתפלל ערבית של שבת עד שעה ורביע זמניות שקודם צאת הכוכבים ולא שקודם תחלת השקיעה ואפילו אם הדליק אז הנר צריך לכבותו ולחזור ולהדליקו לצורך שבת כמו שיתב' בסי' רסג, וכן אם התפלל אז צריך לחזור ולהתפלל, עכ"ד.

ובהוספות שם הובא מפסקי הסידור מהרה"ג רא"ח נאה ז"ל שכ' שזהו לפי פסק אדמו"ר בשו"ע סי' נח דחשבינן היום מעלות השחר עד צאת הכוכבים, אבל לפי מ"ש בסידור דחשבינן היום מנץ החמה עד השקיעה ממילא הוי פלג המנחה שעה ורביע זמניות קודם השקיעה. עכ"ל.

אמנם יש לעיין בזה דהנה בשו"ע סי' נח ס"ג כתב לגבי קרי"ש דזמנה עד סוף ג' שעות מע"ה שהוא תחלת זמנה מה"ת וכו' ושעות אלו הם זמניות שכל יום בין ארוך בין קצר נחלק לי"ב שעות. וכ"כ בסי' פט ס"א לענין תפילה שמתחיל זמנה מע"ה ונמשך זמנה עד סוף שעה ד' מע"ה שהוא שליש היום וכו', שצריך לגמור התפלה קודם שיעבור שליש היום בין שהיום ארוך בין שהיום קצר, כגון אם היום ארוך י"ח שעות מע"ה עד צ"ה שליש היום הוא ו' שעות משעלה ע"ה. עכ"ד.

אבל בסי' תמג ס"ד בענין ער"פ כ': שעות הללו משערין אותן לפי ענין היום כגון בשנת העיבור שהיום ארוך נחשב כל שעה משעות הללו שעה ורביע משעות בינוניות שהן כ"ד למעל"ע, לפי שהיום דהיינו מנץ החמה עד שקיעת החמה הוא נחשב לעולם לי"ב שעות בין שהוא ארוך בין שהוא קצר. עכ"ד.

והנראה מזה שהשו"ע חשיב כאן שיום שלם מנץ החמה עד השקיעה ואעפי"כ לגבי קרי"ש ותפלה כ' שנחשב היום מעלות השחר.

והיה נראה לחלק ולומר דבעצם עיקר היום הוא מנץ החמה ועד השקיעה אמנם לגבי קרי"ש ותפלה שזמנם מתחיל מע"ה נחשב היום מעלות השחר.

וכן נראה מהמג"א בסי' נח סק"א וז"ל: נ"ל דהכא לכו"ע מנינן מע"ה. וכ' המחצית השקל דר"ל שאע"ג דבס"ס רלג הביא מחלוקת המעדני מלך עם הלבוש מאיזה זמן נחשב היום אי מע"ה עד צאת הכוכבים או מהנץ החמה עד שקיעת החמה, מ"מ כאן כו"ע מודים דמנינן מע"ה. ונראה ג"כ כוונתו כנ"ל כיון שאז מתחיל זמן קרי"ש.

ולפי"ז יש לומר דגם לענין פלג המנחה נחשב היום מנץ החמה דמנחה נגד הקרבת תמיד של בין הערביים תקנו, ואינו תלוי בזמן ע"ה. ועיין במג"א סי' רלג סק"ג שהביא בשם הלבוש שמשערים מהנץ החמה עד שקיעתה וכ' די"ל דגם הלבוש כוונתו בסוף השקיעה.

ובזה יש לפרש דברי הרב בסי' רסא הנ"ל שכ' דעיקר דפלג המנחה הוא משעה ורביע קודם צאת הכוכבים שאף דעיקר היום הוא מנץ החמה עד השקיעה לגבי מנחה, משום דחשבינן עד סוף השקיעה שהיא צאת הכוכבים כמ"ש המג"א בכוונת הלבוש. ויש להוסיף שהרי באמת עד צאה"כ הוא ספק יום ספק לילה ולחומרא חיישינן שמא יום הוא. וא"כ גם לפי מ"ש בסידור דחשבינן היום מנץ החמה עד שקיעתה לגבי קרי"ש מ"מ י"ל דפלג המנחה הוא שעה ורביע קודם צאת הכוכבים.

ואם כנים אנו בזה הרי שבימות החורף הקצרים שאורך היום הוא כעשר שעות וארבעים-ארבעים וחמש דקות יוצא ששעה ורביע הוא כששים וחמש דקות. ויש הרבה שנוהגים כאן בעיה"ק ירושלים ת"ו להתפלל ערבית חצי שעה לאחר השקיעה והיינו שמחשבים אז לצאת הכוכבים. וא"כ לפי"ז אין להקדים ולהדליק נרות שבת או נרות חנוכה לפני ששים וחמש דקות קודם צאת הכוכבים וזה יוצא כחמש דקות אחר זמן הדלקת נרות שנהגו פעיה"ק ירושלים ת"ו, וצ"ע בזה.

ואבקש מהקוראים שי' להעיר בזה.