סעיף א - 1066

'מקרא קודש' של חול המועד

הרב לוי יצחק ראסקין

דומ"צ בקהילת ליובאוויטש, לונדון

ידוע חידוש אדה"ז בהערתו בריש הלכות שבת, דיש להבחין בין 'מקרא קודש' של יו"ט לבין הנאמר בחול המועד, והנפקא מינה מזה הוא שבחוה"מ אין אומרים 'יום מקרא קודש' ב'יעלה ויבוא' בתפלה ובברכת המזון, כי אם בתפלת מוסף. וזה לשון קדשו (סי' רמב הערה [ז] לס"א):

"וחול המועד לא נאמר בו מקרא קדש כמ"ש בסי' תקכט [ס"ה], אלא שקרוי מקרא קדש (בחגיגה יח [א]) לענין קרבנות בלבד, כדכתיב [ויקרא כג, לז] "להקריב אשה וגו'". ואתי שפיר דעת רב האי גאון בטור סי' תצ, עיין ב"ח שם."

המו"ל שם, ובסי' תקכט שם, מציין לכמה ספרים שהשתעשעו בחידושו של אדה"ז, אבל לא ראתי שיתייחסו לבאר הגמרא שרבינו מצטט כפי מה שמסבירו רבינו. וזה לשון הגמרא:

".. מכלל דתרוייהו סבירא להו דחולו של מועד אסור בעשיית מלאכה. מנהני מילי? דתנו רבנן: ... רבי יונתן אומר: אינו צריך, קל וחומר: ומה ראשון ושביעי שאין קדושה לפניהן ולאחריהן אסור בעשיית מלאכה, חולו של מועד שיש קדושה לפניהן ולאחריהן אינו דין שיהא אסור בעשיית מלאכה? ששת ימי בראשית יוכיחו, שיש קדושה לפניהן ולאחריהן ומותרין בעשיית מלאכה! מה לששת ימי בראשית שאין בהן קרבן מוסף, תאמר בחולו של מועד שיש בו קרבן מוסף. ראש חדש יוכיח, שיש בו קרבן מוסף, ומותר בעשיית מלאכה! מה לראש חדש שאין קרוי מקרא קדש, תאמר בחולו של מועד שקרוי מקרא קדש, הואיל וקרוי מקרא קדש, דין הוא שאסור בעשיית מלאכה."

הרי שהגמרא מסיקה מן 'מקרא קודש' הנאמר בחול המועד, שלכן אסור הוא במלאכה, ומדוע מציין לשם רבינו שמשמעות הפסוק הוא לענין קרבנות לחוד?

אכן, אין כוונת רבינו לעיקר דברי הגמרא [ועיין שם בתוספות שלר"ת דברי הגמ' הם אסמכתא, ואיסור מלאכת חוה"מ היא מד"ס]. אך כוונת רבינו בציונו לשם הוא הלשון "הואיל וקרוי מקרא קודש", היינו שאין חול המועד 'מקרא קודש' בעצם, כי אם שהוא קרוי כן. ושוב מפרש רבינו דהיינו לענין קרבנות בלבד.

ולא נחה דעתי מזה, שאם הכוונה בזה שחול המועד הוא "קרוי מקרא קודש" היינו שצריך להקריב בו קרבן מוסף, אם כן מאי שנא ראש חודש, שאינו "קרוי מקרא קודש" אע"פ שיש בו קרבן מוסף? והרי הגמרא דידן מורה שיש איזו מעלה בחוה"מ על ר"ח, ואם אינו באיסור מלאכה בו, א"כ מהי ההשלכה מזה שחול המועד "קרוי מקרא קודש"?

ושיתפתי העניין הנ"ל עם הרב אשכנזי שליט"א, מד"א כפר חב"ד [כי ידעתי שהוא עסק הרבה בנושא זה], והוא ענה לי כי "מקרא קודש" פירושו אסיפת חשובי העם [ראה רמב"ן ויקרא כג, ב], ולשון רבינו "קרוי מקרא קודש לענין קרבנות בלבד" פירושו שבקרבנות של חול המועד דרוש שיהיו באסיפת העם, ואילו בקרבנות של ראש חודש אין דרישה כזו. [רשום אצלי שב'כפר חב"ד' גליון 1353 האריך הרב הנ"ל בזה, ואינו תח"י לעיין בו כעת].