סעיף יז - 825

זריזים מקדימים למצוות

הרב וו. ראזענבלום

תושב השכונה

בשו"ע אדה"ז הלכות משא ומתן סי' קנו סעיף יז כתב, וז"ל: "זריזים מקדימים למצות ואין צריך להקדים יותר מעמוד השחר", עכ"ל. המקור לדין זה הוא כמו שמצויין שם: פ"ק דפסחים דף ד' ע"א, ובפרש"י שם. מ"א.

וצריך עיון: א) הלשון במגן אברהם הוא ואין מקדימים יותר מעמוד השחר, ולשונו של אדה"ז הוא ואין צריך להקדים, ולמה שינה אדמו"ר הזקן מלשון המגן אברהם. ולכאורה אפשר לומר שיש חילוק בדין בין שתי הלשונות.

שמלשון "ואין צריך" משמע שאם רוצה להקדים יכול להקדים (ואולי יש יתרון בזה כשמקדים) רק שאין מחייבים אותו להקדים. משא"כ להלשון "ואין מקדימים" קשה לומר כך.

ב) המקור לדין זה, הוא ממה שכתוב בגמ' פסחים: ותניא כל היום כולו כשר למילה אלא שזריזין מקדימין למצות, עכ"ל. והרי שם אינו יכול להקדים קודם עלות השחר.

ג) בנוגע לאיזה מצוות מדובר בסעיף זה? אם המדובר במצוות שמחויבים לעשות דוקא ביום (לאחר עמוד השחר או בנץ החמה), הרי קשה הלשון "ואין צריך להקדים", שהרי אסור להקדים.

ואם המדובר במצוות כאלו שזמנם בכל עת, בין ביום ובין בלילה כמצוות ביקור חולים, הכנסת אורחים, צדקה, הכנסת כלה ופדיון שבויים, הרי חל עליו החיוב לעשות את המצוה בכל עת שמזדמן לו לעשותה, אז מה הפירוש "ואין מקדימים יותר מעמוד השחר".

ד) הלשון בפירש"י בפסחים בד"ה ונבדוק מצפרא, היא: דאיכא הקדמה לזריזים, כדאשכחן גבי מילה, ובזריזותיה דאברהם שנאמר וישכם אברהם בבקר, שלא המתין עד הנץ החמה, ומכל מקום בלילה לא הקדים, עכ"ל.

ממה שאומר רש"י שלא המתין עד הנץ החמה משמע שהפירוש של "בקר" ("וישכם אברהם בבקר") הוא קודם הנץ, דהיינו עלות השחר.

ולכאורה, יש סתירה לזה מפירש"י פרשת בא ד"ה והנותר ממנו עד בקר (יב,י) ששם כתב רש"י וז"ל: … שהבקר משמעו משעת הנץ החמה, עכ"ל.

ולכאורה, יש סתירה מפירש"י זו לפירש"י בחומש שבפרשת משפטים ד"ה ולא ילין (כג, יח) שם כתב, וז"ל: אין לינה אלא בעמוד השחר שנאמר עד בקר, עכ"ל.