סעיף א - 826
ציצית בטלית חדשה
הרב אלימלך יוסף הכהן סילבערבערג
שליח כ"ק אדמו"ר - וועסט בלומפילד, מישיגן
שו"ע או"ח סי' כ"ב סעיף א': "קנה טלית ועשה בו ציצית, מברך שהחיינו דלא גרע מכלים חדשים" ע"כ. ובמ"א סק"א הקשה, דכיון שצריך לברך על כלים חדשים בשעת קנין כמ"ש בסי' רכג ס"ד, א"כ למה כתוב כאן "ועשה בו ציצית"? ולכן צריכים לומר דמיירי שלא בירך בשעת הקנין, א"נ דוקא כשקונה בגד כמות שהוא ראוי ללבוש, אז מברך שהחיינו, אבל אם קנה בגד ועשה ממנו מלבושים, אז מברך בשעת לבישה, וכמ"ש בסי' ת"ר סעיף ב', והכא כיון שעושה בו ציצית, מברך אגב, בשעת עשיית המצוה.
ועיין בחידושי רעק"א (על אתר) שמסביר דברי המ"א, שהכא כיון שאינו ראוי ללבישה בשעת הקנין דלא נעשו בו ציצית אינו מברך אז שהחיינו. וממשיך שם הגרעק"א לומר, דלפי זה יהיה לשיטת הרמב"ם חילוק בדין, דאם קנה ביום, אינו מברך עד שעת עשיית ציצית, כיון דאין ראוי ללבשו, ואם קנה בלילה, מברך מיד, דהא ראוי ללבישה בלילה בלי ציצית, דכסות יום גם בלילה פטור (לשיטת הרמב"ם).
והנה בשו"ע אדה"ז סי' כב סעיף א' איתא "קנה טלית שהיא ראויה ללבוש כמו שהיא בשעת הקנייה, מברך שהחיינו בעת הקניה כמו שכתוב בסי' רכ"ג, ובשעת עשיית הציצית לא יברך כלום, אבל אם קנה בגד ועשה ממנו מלבושים, אינו מברך שהחיינו בשעת הקניה, שהרי עדיין אין לו שמחה מהן, כיון שלא נעשו עדיין מלבושים", ע"כ.
והנה, רבינו כותב בפשטות שבשעת קניית הבגד, יברך שהחיינו קודם הטלת הציצית, ואינו מביא (אפילו ברמז) שום שיטה, שבגד שאין לו ציצית, לא נקרא בגד לברך עליו שהחיינו. ועל כרחך צריך לומר, שרבינו לומד בפשטות, שהמ"א מדבר באיש שקנה בגד גדול, ודעתו לעשות ממנו בגדים קטנים, וע"כ אינו מברך בשעת הקניה, כיון שדעתו לחתכו לעשות ממנו בגדים קטנים. וכל זה כשבדעתו לעשות ממנו בגדים קטנים, אבל בגד שלם שאין דעתו לחתכו, בזה אמרינן שיש לו שמחה בקנייתו, ובפרט בבגד שיש לו ד' כנפות, שיש לו שמחה שקנה בגד שעל ידו יכול לעשות המצוה של ציצית.
ומה שרבינו מפרש המ"א בדרך זה, היינו משום, שאם היה הפירוש בהמ"א כהגרעק"א, היה המ"א כותב זה בפירוש, כיון שהוא חידוש גדול, לומר שאינו חייב בברכת שהחיינו, בקניית בגד גמור אם עדיין לא הטיל ציצית, וע"כ סובר רבינו שצריך לפרש דברי המ"א כפשוטן, שכשקנה בגד שיש עליו תורת בגד, יש להאדם שמחה, וע"כ הוא צריך לברך שהחיינו, משא"כ אם קנה בגד, ודעתו לחתכו לבגדים קטנים, אין לו עדיין שמחה, שאין עליו תורת בגד כיון שבדעתו לחתכו.