סעיף א - 774 [גליון]

הקורא ק"ש בלא ציצית ותפילין [גליון]

הרב שלום דובער לוין

מנהל ספריית אגודת חסידי חב"ד

בגליון יד [תשעב] דנתי במ"ש בשו"ע אדה"ז בתחלת הל' ציצית (רס"י ח): "כל הקורא ק"ש בלא ציצית מעיד עדות שקר בעצמו". וחברו עלי כמה חברים והרבו להקשות על דברי, ובאו למסקנא כדברי בעל ההגהות שעל הגליון, אשר "אולי ר"ל אם לבש טלית בלא ציצית". ומתוכן דברי המקשים ראיתי שדברי בגליון הנ"ל באו מאד בקיצור, והחובה עלי לבאר את הדבר בסגנון קל ומובן יותר, כך שבדרך ממילא יפלו הקושיות שהקשו:

ברור הדבר, כי מה שכתב רבינו הזקן בתחלת הלכות ציצית "כל הקורא ק"ש בלא ציצית מעיד עדות שקר בעצמו" מיירי במי שקורא ק"ש בלא טלית של ד' כנפות ובלא ציצית, ומכמה טעמים:

א) אם נאמר שמיירי כאן כשלבש טלית בלא ציצית, אזי אין שום הבנה להמשך הדברים שבסעיף הזה, שמבואר בו שני פרטים: 1) הלובש טלית בלא ציצית בשעת ק"ש מעיד עדות שקר בעצמו. 2) תיכף ומיד אחר נט"י שידיו נקיות ויכול לברך יתעטף בציצית. ולפום ריהטא אין שום קשר בין שני הלכות אלו.

ולא זו בלבד שכתב רבינו הזקן שני הפרטים האלו (שאין שום קשר ביניהם) באותו סעיף, אלא אף קישרם ע"י וא"ו החיבור "והואיל שכל אדם צריך להיות זהיר וזריז להקדים המצוה בכל מה דאפשר לכן תיכף ומיד כו'", ולכאורה מהו הקשר ביניהם.

ולכן נתבאר את תורף המשך דברי רבינו הזקן בסעיף זה:

כל הקורא ק"ש בלא (טלית של ד' כנפות ו)ציצית מעיד עדות שקר בעצמו (ולכן צריך להלביש הט"ק בבוקר לפני קריאת שמע, ולא לאחריו); והואיל שכל אדם צריך להיות זהיר וזריז להקדים המצוה בכל מה דאפשר, לכן (לא יסתפק בלבישת הט"ק קודם קריאת שמע, אלא) תיכף ומיד אחר נט"י שידיו נקיות ויכול לברך יתעטף בציצית.

וא"כ מוכח שמיירי הכא במי שאינו מתעטף בטלית וציצית עד אחרי ק"ש, שבשעת ק"ש מעיד עדות שקר בעצמו, ולא מיירי כאן כלל במי שלובש טלית עם ד' כנפות בלא ציצית, שאינו שייך לכאן כלל [הוכחה זו הביא הרש"י שי' סג"ל, בקובץ יגדיל תורה חוב' ל עמ' רצז, בשם הס' יד שאול].

בכל מרבית הדברים שהקשו, לא ראיתי מי שיבוא ויפרש איזה פירוש אחר בהמשך דברי רבינו הזקן בסעיף הזה; אם לא כפי אשר הוסבר לעיל. וא"כ ברור שמדובר כאן במי שקורא ק"ש בלא טלית של ד' כנפות ובלא ציצית, ודלא כפי שרצה לפרש בעל ההגהות שעל הגליון (בדפוס ווילנא תרס"ה).

ב) אם היה מדובר כאן בלבישת טלית של ד' כנפות בלא ציצית, היה צריך להודיע תחלה את ההלכה שד' כנפות חייב בציצית, כמפורש בתורה (בלי קשר לשעת ק"ש), ואח"כ יבאר שאם הוא נושא ד' כנפות בלא ציצית (גם) בשעת ק"ש, אזי בנוסף למה שעובר בזה איסור של תורה נוסף על זה גם עדות שקר. ומדוע אם כן מתחיל מהוספה זו לפני שמודיע את עיקר דין התורה, שעובר בזה על איסור של תורה?

ג) כיון שבשעה שנושא ד' כנפות בלא ציצית עובר מיד על איסור של תורה, מה מקום לומר שנוסף בזה אח"כ (בשעת ק"ש) גם עדות שקר המבואר בזהר, שהוא כיהודה ועוד לקרא [את ההוכחה השלישית הזאת הביא הרה"ח ר' יהושע שי' קארף בקובץ יגדיל תורה נ.י. (חוב' עא סי' נז), ומטעם זה בא גם הוא לאותה מסקנא, דלא כפי שרצה לפרש בעל ההגהות שעל הגליון. וכן הביא הוכחה זו הרש"י סג"ל שם].

***

אח"כ כתבתי שגם מההלכה שהביא רבינו הזקן בריש הלכות תפילין אפשר להוכיח כנ"ל, וגם בזה היו דברי בקיצור ולכן הקשו עלי. וזהו תורף דברי:

בריש הלכות תפילין כתב רבינו הזקן (רס"י כה): "ואחר שלבש טלית מצוייצת יניח תפילין מיד כדי שיהיו עליו בשעת קריאת שמע ותפלה, שכל הקורא ק"ש בלא תפילין כאילו מעיד עדות שקר על עצמו". רואים אנו מכך, שגם אם הוא יניח תפילין באותו יום, אלא שהוא יניחם אחרי קריאת שמע, גם אז הוא "כאילו מעיד עדות שקר על עצמו", כיון שבשעה שקורא בק"ש וקשרתם גו' אין עליו תפילין.

כיון שכך, הרי לכאורה יש לדמות לזה גם את מצות ציצית, שבשניהם מיירי שמקיים את המצוה (ציצית ותפילין) כתיקונה במשך היום (או שאינו חייב בה), ואינו עובר שום עבירה מה"ת, ומ"מ נקרא מעיד עדות שקר, כיון שבשעה שקורא ק"ש מזכיר מצוה זו ואינו מקיימה.

ובאמת יש מקום לאמר שכאשר קורא ק"ש בלא ציצית גרע מקורא ק"ש בלא תפילין, שהרי גבי ציצית יש עכ"פ חיוב קצת ללבשו כל היום, כמבואר בריש סי' כד "נכון להיות כל אדם זהיר וזריז ללבוש טלית מצוייצת כל היום כדי שיזכור המצות בכל רגע". ובסי' ח ס"כ מבואר שיש נזהרים שלא לילך ד' אמות בלא ציצית. וכיון שבשעה שקורא ק"ש בלא ציצית חסרה אצלו באותה שעה המצוה של וראיתם אותו וזכרתם גו', א"כ מה יועיל לזה מה שלובשו אח"כ.

משא"כ לגבי תפילין, שבכל אופן אין אנו לובשים אותו כל היום כולו (כמבואר בסי' לז ס"ב ובכ"מ), רק שעה אחת ביום, ואם כן מהו החילוק אם הוא לובש בשעת ק"ש ותפלה או אח"כ? ולמה בשביל זה יקרא מעיד עדות שקר?

[שוב ראיתי שסברא כזו מובאת בניצוצי אור לזח"ג קעה, א (שמביא מ"ש בגמרא (ברכות יד, ב) גבי תפילין כאילו מעיד עדות שקר, ומוסיף) "ולדידן שאין אנו לובשין תפילין כל היום רק ציצית יתכן יותר לומר כן גבי ציצית"].

ואולי מטעם זה דייק רבינו הזקן לכתוב גבי תפילין "כאילו מעיד עדות שקר" וגבי ציצית כתב "מעיד עדות שקר"; אף שבשניהם מיירי שלובש הציצית והתפילין מיד אחרי ק"ש ותפלה. והיינו כיון שיש מקום לאמר גם, שגבי ציצית הוא יותר מעיד עדות שקר מאשר בתפילין, מטעם הנ"ל.

אמנם באמת אין צריך לכל זאת, כי פשוט שגבי תפילין מעתיק רבינו את לשון הגמרא "כל הקורא ק"ש בלא תפילין כאילו מעיד עדות שקר בעצמו" (שהיא מקור הלכה זו גבי תפילין), ואילו גבי ציצית מעתיק את לשון הזהר (שהוא מקור הלכה זו גבי ציצית) "קורין ק"ש בלא ציצית וסהדין סהדותא דשקרא" (בלי הוספת "כאילו").

***

ועל כל זאת קשה מהאמור בסימן סו ס"ג, שדוקא הקורא ק"ש בלא תפילין הוי מעיד עדות שקר משא"כ הקורא ק"ש בלא ציצית לא הוי מעיד עדות שקר, ההיפך מהאמור לעיל.

וע"ז כתבתי שזהו רק לדיעה השניה שם, משא"כ לדיעה הראשונה שם אין שום הפרש בזה בין ציצית לתפילין (וכעין זה תירץ הר"י שי' קארף בקובץ יגדיל תורה שם).

והטעם של הדיעה הראשונה מפורש (בב"י בשם שבלי הלקט סוף סי' טו) שהוא מטעם שלא יהי' כמעיד עדות שקר בעצמו, שזהו גם בציצית. ולכאורה תמוה הדבר, שהרי בגמ' (ברכות יד, ב) נזכר רק תפילין, ואילו הזהר עדיין לא נתגלה בימיו, ואיך כותב גבי ציצית הא דמעיד עדות שקר. אמנם במנורת המאור (נר ג כלל ג ח"ה פ"א. מובא בדקדוקי סופרים על אתר ובניצוצי זהר שם) גורס בגמ' "אמר עולא כל הקורא קריאת שמע בלא ציצית ובלא תפילין כאלו מעיד עדות שקר בעצמו". ואפשר שגם בעל שבלי הלקט גרס כן.

והדיעה השניה שבסי' סו היא דעה השניה שבתוס' (שם ד"ה מנח, ומובא גם באור זרוע הל' ק"ש סנ"ב) שכותבים "מ"מ יש לחלק בין תפילין לטלית דעיקר ק"ש ותפלה שייכי בתפילין כדאמר בסמוך כאילו מעיד עדות שקר בעצמו". גם באבודרהם (אצל הל' ק"ש) מקשה על גמ' זו "ויש מקשים למה לא אמר גם בלא ציצית דהא איכא פרשת ציצית, וי"ל שלא היה יכול לומר בלא ציצית שאם אין לו טלית בת ארבע כנפים אינו חייב בציצית דהא לאו חובת גברא אלא חובת מנא".

יש לנו א"כ ב' שיטות וגירסאות בראשונים אם הא דאיתא בגמ' עדות שקר הוא רק בתפילין או אף בציצית. וכיון שבזהר מובא הא דעדות שקר לגבי ציצית, א"כ מהו הפלא שרבינו הזקן מביאו ברס"י ח.

***

אמנם כל הקושיא היא, מדוע הביא רבינו הזקן ברס"י ח את הא דעדות שקר לגבי ציצית בלי שום חולק ואילו בסי' סו הביא ב' דעות בזה. ע"ז כתבתי בפשטות, שברס"י ח כותב שמטעם זה צריך לכתחלה להלביש ציצית ותפילין לפני ק"ש (ולא לאחריה), ובזה אין חולק, שהרי גם בלא"ה מבואר בסי' ח ס"כ וברס"י כד שיש להשתדל ללבוש ציצית כל היום כולו, אפי' שלא בשעת ק"ש ותפלה. ותפסו עלי בזה בדיוקי הלשונות של "כאילו" ו"נראה".

ואולי אפשר למצוא ביטויים מתאימים יותר כדי לחלק ביניהם. והרי כך כתב בלבוש (סי' נח ס"ב) אפי' לגבי תפילין "אינו אלא אסמכתא בעלמא ולא אמרו כן אלא במזיד".

***

אח"כ הוספתי עוד, שגם לפי הדיעה השניה, עיקר הטעם לחלק בין ציצית לתפילין הוא מב' הטעמים האחרים (קבלת מ"ש שלימה וחובת הגוף), ולא מטעם עדות שקר.

לעיל סי' לח ס"ז מובאים הטעמים של עול מ"ש ושל עדות שקר כשני טעמים נפרדים.

והטעם בזה הוא כיון שתפילין ענינו קבלת מ"ש (כמבואר בסי' כה סי"א) וגם ק"ש ענינו קבלת מ"ש (כמבואר בברכות יג, א), לכן מהראוי שיקבל עליו מ"ש שלימה ע"י שתי מצוות אלו יחד.

גם לקמן (סי' סו סי"א) מביא רבינו הזקן טעמים אלו גבי הגיעו לידיו ציצית ותפילין בין ק"ש לתפלה (בין גאולה לתפלה), אף ששם לא שייך הטעם של עדות שקר, וכותב שם רק הטעמים של מ"ש שלימה וחובת הגוף.

***

אח"כ הוספתי עוד פרט בזה: רבינו הזקן פוסק שם שכששכח להניח ציצית ותפילין יניחם בברכות ק"ש לדברי הכל, הן התפילין והן הציצית. והחילוק ביניהם (לדיעה אחת) היא רק לגבי בברכה, שברכת התפילין יברך מיד וברכת הציצית יברך אחר התפלה כשימשמש בהם. וע"ז הביא את טעמי החילוק ביניהם. ולכאורה מהו הקשר בין טעמים אלו לדין הברכה, שיכולים לאמרה גם אח"כ (כשימשמש בהן) ולא בעת הלבישה, הן גבי ציצית - כמבואר בסי' ח ס"כ ובכ"מ, והן גבי תפילין - כמבואר בסי' ל ס"ג ובכ"מ; וכי היכן מצינו דוגמה לזה, שלגבי דין אמירת הברכה עובר לעשייתן יהיה חילוק בין מצוה חיובית אגברא לבין מצוה שאינה חיובית, או בין אם יש בזה עדות שקר או לאו.

[וזוהי אמנם שיטת הלבוש (סי' סו ס"ג) בשיטה זו "דבין תפילין בין ציצית יניח ולא יפסיק לברך עליהן עד שיגמור תפלתו ואז ימשמש בהן ויברך עליהן וכן ראוי לנהוג"; אך אנו דנים בשיטת רבינו הזקן בשיטה זו].

ומזה שוב רציתי להוכיח, שכל החילוק הזה לפי הדיעה הזאת הוא רק אסמכתא, ולא עיקר הטעם.

וגם אם לא יסמכו על כל התירוצים והחילוקים האלו, ושערי תירוצים לא ננעלו, עדיין דבר אחד ברור ופשוט, כי בריש סי' ח מיירי בקורא ק"ש בלא ד' כנפות וציצית, וכפי שנת"ל.