סעיף ג - 776

אמירת תיקון ליל שבועות

הרב נחמן מרדכי הלוי סגל

חבר כולל מנחם שע"י מזכירות כ"ק אדמו"ר

כתב אדה"ז בשולחנו סי' תצד סעי' ג "נוהגין הרבה להיות נעורים כל הלילה לעסוק בתורה . . . ועיקר העסק יהי' בתורה שבע"פ וכו'".

ומקורו של מנהג זה, מובא מהמגן אברהם ושם וז"ל "איתא בזוהר שחסידים הראשונים היו נעורים כל הלילה ועוסקים בתורה, וכבר נהגו רוב הלומדים לעשות כן, (ואפשר לתת טעם ע"פ פשוטו לפי שישראל היו ישנים כל הלילה והוצרך הקב"ה להעיר אותם לכן אנו צריכים לתקן זה)", עכ"ל.

וצ"ב, מהו המקור העיקר העסק יהי' דוקא בתושבע"פ, ועוד והוא העיקר מדוע לא נהגינן הכי בפועל שעיקר הלימוד יהי' דוקא בתושבע"פ.

בחק יעקב מובא וז"ל "ובבית מורי חמי הגאון לא נהגו כך ללמוד בעשרה רק כאו"א לומד ביחידות כי עיקר תיקון לא תיקנו רק בפני עמי הארץ שאינן יודעין ללמוד ע"כ אומרים התיקון", עכ"ל.

דמדבריו ג"כ משמע קצת דהלימוד הוא לא כ"כ בתושב"כ כיון דאמירת האותיות בכתב אינו ניכר ומודגש כ"כ שמראה לעמי הארץ שאינן יודעין ללמוד, ועיקר הדגש הוא דוקא בתושבע"פ, דשם חייב לגלות ידיעה והבנה ברורה במה שלומד, ולימוד זה עמי הארץ אינן יודעין.

ולהעיר מלקו"ת פרשת אמור דף לה, ב' פעמים שם דהלימוד בליל שבועות הוא בתורה שבכתב ושבע"פ.

וכן משיחת חה"ש תשח"י, דאמירת התיקון באה דוקא כהכנה לקבלת התורה, דמעלתם של ישראל היתה אז בזה שכולם חנו יחד "ויחן שם ישראל - כאיש אחד", וכן הקדמת נעשה לנשמע, שבזה היו שווים כל ישראל ולכן הלימוד בליל שבועות הוא באופן של אמירת "אותיות התורה" דוקא, דזה שווה לכל נפש (ולא בשקלא וטריא של תורה דבזה יש חילוקי מדרגות בהבנה כל חד לפום שיעורא דילי', וזו היא ההכנה האמיתית והנכונה לקבלת התורה, עיי"ש בהשיחה.