סעיף א - 1073

איך חג השבועות בזמן הזה הוא זמן מתן תורתנו

ר׳ ליאור אריה בראה

מאנ״ש מעלבארן

בסי' תצד "סדר תפלת חג השבועות", כתב המג"א "ומה שקשה עוד, דהתורה ניתנה ביום נ"א לספירה, דהא יצאו ממצרים ביום ה', והתורה ניתנה בשבת, כבר תירץ הי"מ דבא לרמוז לנו י"ט שני של גליות", עכ"ל.

והנה בשו"ע אדה"ז סימן תצד סעי' א מקשה כעין זה, וז"ל: "ואף שששה בסיון שלנו הוא יום נ"א מט"ו בניסן שבו יצאו ישראל ממצרים והתורה נתנה ביום נ"ב לצאתם ממצרים שהרי בחמשה בשבת יצאו ממצרים כמו שנתבאר בסי' ת"ל והתורה נתנה בחודש השלישי ביום השבת שהוא ששה בסיון שחודש ניסן ואייר היו אז שניהם מלאים וכיון שט"ו בניסן היה חמישי בשבת היה יום ראשון של אייר בשבת דהיינו ט"ז יום לצאתם ממצרים ויום ראשון של סיון היה ביום ב' דהיינו מ"ו יום לצאתם ממצרים ושבת הוא ששה בסיון דהיינו נ"ב יום לצאתם ממצרים שהוא יום נ"א לעומר אף על פי כן אנו אומרים זמן מתן תורתנו בחמשים לעומר כיון שהוא לנו בששה בסיון ובששה בסיון נתנה התורה".

ויש להעיר למה שינה אדה"ז מל' המג"א להקשות שאנו חוגגים בששה בסיון שהוא נ"א יום מיום יצי"מ משאכ בזמן דור המדבר הי' ו סיום ביום נב מיום יצי"מ, ולמה לא הקשה כמו המג"א שאנו חוגגים בשישי בסיון שהוא נ' יום לספירת העומר, מה שאין כן בדור המדבר שקבלו התורה ביום נ"א לספה"ע?

ובפרט שהתורה מתארת יום חמישים "מיום הביאכם את עמר", ואינה מזכירה יום יציאת מצרים כנקודת ההתחלה ולמה רצה אדה"ז למנות מיום יציאת מצרים?

ועוד יש להעיר במה שכתב אדה"ז שיום א' של אייר (של דור המדבר) היה ט"ז יום לצאתם ממצרים, ויום ראשון של סיום הי' מ"ו יום (כפי לוח התיקון של הגרא"ח נאה) לצאתם ממצרים, הלא כיון שניסן ואייר היו אז שניהם מלאים, יום א' של אייר היה יז לצאתם ממצרים ויום א' של סיון הי' מז לצאתם ממצרים, ומוכח כן מהמשך לשון אדה"ז "ושבת הוא ששה בסיון דהיינו נ"ב יום לצאתם ממצרים", ואם יום א' סיון הוא רק מ"ו יום לצאתם ממצרים, יוצא שששה בסיון הוא נ"א יום לצאתם ממצרים.

ולכאו' מוכרחים ללמוד שכוונת אדה"ז באומרו שיום א' באייר הוא ט"ז יום לצאתם ממצרים הוא חוץ מיום יציאת מצרים, וגם באומרו שיום א' בסיון הוא יום מ"ו ליציאתם ממצרים כוונתי היא חוץ מיום יציאת מצרים, אבל אם כן צ"ע למה ממשיך באותו סעיף לומר שששה בסיון הוא נ"ב יום ליצי"מ , ושם כוונתו לכלול יום יצי"מ כהתחלת הנ"ב יום (כי אחרת נמצא רק ביום נ"א). ואם כן נמצא שלמילים "לצאתם ממצרים" יש משמעות שונה, בתחילה כוונתו לכלול יום יציאת מצרים, ובסוף חוץ מיום יציאת מצרים, וצ"ע.