סעיף ל - 839

חמץ שנפלה עליו מפולת ולא ביטלו

הרב שלום דובער לוין

ספרן ראשי בספריית אגודת חסידי חב"ד

בשוע"ר סי' תלג ס"ל: "חמץ שנפלה עליו מפולת (פירוש גל של אבנים ועפר) אם אין הכלב יכול להריח ריחו ולחפש אחריו דהיינו שיש עליו גובה ג' טפחים הרי הוא כמבוער מן העולם לגמרי ואינו עובר עליו בבל יראה ובל ימצא מן התורה אף על פי שלא בטלו . . אבל מדברי סופרים . . צריך לבטלו . . ואם לא בטלה קודם שעה ששית יש אומרים שאף על פי שעבר על מצוות חכמים אין קונסין אותו לפקח את הגל להוציא את החמץ משם ולבערו מן העולם. ויש חולקין על כל זה ואומרים שאף שנפלה עליו מפולת גבוה ג' טפחים אינו כמבוער מן העולם לגמרי אלא הרי הוא כטמון בבורות שיחין ומערות שעובר עליו בבל ימצא מן התורה . . חייב מן התורה לבטלו . . אם לא ביטלו קודם שעה ששית חייב הוא מן התורה לפקח את הגל להוציא החמץ משם ולבערו ואם יש חשש סכנה לפקח בגל בידים כגון שהוא מקום שמצוים שם עקרבים (אבל נחש לא ברי היזקא עיין סי' קד) באשפות ובגלים הרי הוא חייב לשכור פועלים שיפקחו את הגל ע"י מרא וקרדום וכיוצא בהם בענין שאין בו חשש סכנה עד שיוציאו את החמץ משם. ולענין הלכה יש להחמיר בשל תורה כסברא אחרונה".

הלכה זו מבוארת בקונטרס אחרון שם ס"ק י, אלא שלפום ריהטא, רוב הפרטים שבה לא מובנים לענ"ד. בקובץ מבית חיינו ג ע' 25 יש ביאור קצר לקונטרס אחרון זה¹ [מהרה"ק מהרי"ל אחיו של אדמו"ר הזקן], אבל זהו רק ביאור כללות המכוון, ועדיין נשארו הפרטים בלתי מובנים לענ"ד. בס' קונטרס אחרון עם ביאור מדרכי הקונטרס, הוסיף כמה מילות הסבר לקונטרס אחרון זה, אבל עדיין נשאר רוב תוכנו לא מובן לענ"ד, וז"ל הקונטרס אחרון:

חייב לשכור פועלים שיפקחו כו'. כ"כ התוס'² (הובא בב"י³) לענין אין בו ג' טפחים אף על פי שביטל, והוא הדין והוא הטעם ליש בו ולא ביטל, וכל שכן הוא לדעת הסמ"ק וסיעתו⁴ שהרי יש כאן מצות ביעור דאורייתא.

והנה הטוש"ע השמיטו חיוב זה גבי יש בו ולא ביטל, משום דאזדו לטעמייהו⁵, שבסי' תלח פסקו הטור וב"י בעיא⁶ דככר בפי נחש לקולא אם ביטל⁷*, וא"כ י"ל לדעת הטור דאפי' לא ביטל עדיין אם מצא קודם זמן איסורו יבטלנו ודיו⁸, ולא דמי לחמץ בבור שנתבאר לעיל בשם הטור⁹, משום דבממונו לא אטרחוהו רבנן כדאיתא בגמרא שם¹⁰, וכמ"ש התוספות שם¹¹ שיש לתלות שהנחש יאכלנו¹². והכי נמי יש לתלות שהכלב יאכלנו אם אין בו ג' טפחים¹³, והיינו לסמ"ק וסיעתו דעיקר החשש הוא שמא יתגלה הגל ע"י הכלב¹⁴, ודמי ממש לככר בפי נחש¹⁵. ולשיטת רש"י ור"ן יש לתלות שמא לא יתפקח הגל, הלכך לא אטרחוהו בממונו כמו גבי נחש¹⁶, ומכל שכן ביש בו ג' טפחים דודאי יש לתלות לכ"ע שלא יתפקח¹⁷. ומשום הכי השמיטו הטוש"ע חיוב זה¹⁸. והתוס' ס"ל דתיקו דאיסורא לחומרא¹⁹.

[*הג"ה: ועיין שם ברש"י²⁰ ורמב"ם²¹ דלא גרסי אם תמצא לומר ודו"ק.]

אי נמי יש לומר, דלרש"י ור"ן הדבר קרוב שיתפקח הגל ואטרחוהו בממונו כמו בחמץ מגולה כמ"ש התוס' שם²², משא"כ לסמ"ק וסיעתו הדבר קרוב שיאכלנו הכלב²³, כמ"ש התוספות²⁴ דזהו ספק הרגיל, ואפי' מידי וודאי הוה ס"ד בגמרא דמוציא, ולכך לא אטרחוהו בממונו כמו גבי נחש. והתוס' ס"ל כשיטת רש"י שהרי לא חלקו עליו²⁵, וטוש"ע ס"ל כסמ"ק וסייעתו כמו שיתבאר בסי' תלו²⁶.

ולענין דינא פשיטא דיש להקל כמשמעות הטוש"ע, דבדברי סופרים הלך אחר המיקל, והיינו בביטל²⁷, אבל אם לא ביטל דיש כאן איסור דאורייתא לסמ"ק וסיעתו פשיטא דחייב לשכור, דרבנן דוקא הוא דלא אטרחוהו בממונו אבל מדאורייתא אין לחלק בין גופו לממונו. ולפ"ז אף לפי דעת החק יעקב בס"ק יט²⁸ יש נפקא מינה בין חלוקי הדעות²⁹ ודו"ק.

 

¹) שכתבו "כדי להראות לפניו"; ונמצא שם בין שאר ההערות וקושיות שהקשה מהרי"ל לפני אחיו רבנו הזקן, על כמה קונטרס אחרון שבתחלת הל' פסח. ואולי כוונת הערה זו היא, להעיר לפני רבינו הזקן, שאפשר קו"א זה דורש קצת הסבר, שכדאי להוסיף בו. למעשה נשאר הקו"א כמו שהוא, ועדיין לא נתברר תוכנו אל נכון.

²) פסחים ח, א ד"ה הכא.

³) ד"ה כותל שנשתמשו.

⁴) שהרי לדעתם גרע יש בו ג' בלא ביטול מאין בו ג' וביטל.

⁵) התוס' והטור אזדו לטעמייהו הכא והתם, שהרי התוס' (ב"מ מב, א ד"ה שאין) למד דין זה מדין ככר בפי נחש. ומבאר זאת בב' אופנים, אופן הא' הוא שהתוס' סבירא להו כסמ"ק (שהיא דעה הב' שנעתקה לעיל משוע"ר) והטור ושו"ע סבירא להו כרש"י ור"ן (דעה הא' שנעתקה לעיל משוע"ר). ואופן הב' הוא להיפך, שהתוס' סבירא להו כרש"י וסיעתו והטור ושו"ע סבירא להו כסמ"ק וסיעתו.

⁶) בגמרא פסחים י, ב.

⁷) שהטור (לפירוש הב"י שם) פסק בכל האיבעיות דלא איפשטו התם לקולא אם ביטל (ובשו"ע שם השמיטו, הואיל ולא שכיחי, ראה רמ"א שם סוף ס"א). וראה גם לקמן שם ס"י.

⁸) כדעת הרמב"ם (פ"ב הי"ד) לענין חמץ בבור. וכן נפסק לקמן שם.

⁹) בקו"א ס"ק ה, דלא מהני לדעת הטור מה שיבטלנו אח"כ [אבל צ"ע, שהרי בטור שם מפורש גם גבי ככר בפי נחש ש"אם לא ביטל צריך לבדוק" (ולבער), וא"כ איך אפשר לחלק ביניהם בדעת הטור].

¹⁰) שמטעם זה קיל ככר בפי נחש מככר בבור.

¹¹) י, ב ד"ה בממוניה.

¹²) שגם מטעם זה י"ל שככר בפי נחש קיל יותר.

¹³) צ"ע אם הכוונה לומר זאת גם לדעת הטור ושו"ע, והרי מפורש בדבריהם (סי' תלג ס"ח) כדברי התוס', "בידוע שיש תחתיו חמץ אם אינו גבוה שלשה טפחים צריך לבדוק אחריו ולהוציאו משם במרא וחצינא".

¹⁴) כדלעיל קו"א ס"ק ד בהג"ה הב', שרק לרש"י ור"ן חוששים שמא יתפקח הגל, אבל לדעת הסמ"ק (סוס"י צח) החשש הוא רק שמא יתגלה ע"י הכלב (ואם כן יש לתלות שהכלב יאכלנו).

¹⁵) שבשניהם יבטלנו ודיו.

¹⁶) ומתניתין (לא, ב) שבאין בו ג' טפחים צריך לבער מיירי מדאורייתא ובדלא ביטל. ראה מה שביאר בזה [הרה"ק מהרי"ל] בקובץ מבית חיינו ג ע' 25): פירוש, כיון שס"ל לקולא אם ביטל, א"כ בלא ביטל מיירי ודוקא באין בו, [א]בל ביש בו אפילו לא ביטל נמי . . אלא רב חסדא הוא שחידש [שצריך] לבטל מדרבנן.

¹⁷) זהו רק לדעת רש"י ור"ן שנפל עליו מפולת שיש בו ג' טפחים, הרי הוא כמבוער כל זמן שלא יתפקח [וצ"ע מהו פירוש "לכו"ע", הרי לסמ"ק גם אם לא יתפקח חייב לבערו מן התורה].

¹⁸) רק כתבו מבטלו בלבו ודיו [לפי האמור בהערה הקודמת, רצונו לומר כאן, שהטור ושו"ע יסברו כשיטת רש"י ור"ן שאם יש עליו ג' טפחים הרי הוא כמבוער; ודלא כדלקמן בסמוך שיש להוכיח שהטושו"ע סבירא להו כסמ"ק וסיעתו].

¹⁹) שכותבים בב"מ (מב, א ד"ה שאין) שלומדים מבעיא דככר בפי נחש שגם במפולת צריך לפנותה, והיינו אפילו ביטל [ראה מה שביאר בזה [הרה"ק מהרי"ל] בקובץ מבית חיינו ג ע' 25: והתוס' דס"ל אפילו ביטל, ס"ל [דתיקו] כו' וזהו עיקר בדעת התוס' שכ"כ להדיא בב"מ פ' המפקיד דף מב, וכן ממ"ש התוס' בפסחים לא אטרחוהו חכמים, משמע דמתני' מיירי בדרבנן]. וע"כ צריך לומר דסבירא להו כדעת ראבי"ה (סי' תצ. הובא ברא"ש פ"ג סוס"י ב ובדרכי משה סי' תלח ס"ק ב) שכל תיקו באיסורא דרבנן לחומרא. וראה לעיל קונטרס אחרון ס"ק ה בהג"ה ב. וראה כללי הפוסקים וההוראה כלל לג.

²⁰) ד"ה ככר בפי נחש.

²¹) פ"ב הי"ד (וראה מ"מ שם, שמטעם זה גם בחמץ בבור מבטלו בלבו ודיו. וא"כ אינו מובן מהו הקשר מזה לענין שדנים בו בקו"א זה).

²²) י, ב ד"ה בממוניה.

²³) היינו באין בו ג' טפחים. וסובר (כדלעיל באופן הא') שבמשנה (לא, א) שבאין בו' ג' טפחים צריך לבער דוקא בלא ביטול. וא"כ אינו מובן איך מסיים שגם הטור ושו"ע יסברו כסמ"ק בזה, הרי מפורש בטור ושו"ע ס"ח כדברי התוס', "בידוע שיש תחתיו חמץ אם אינו גבוה שלשה טפחים צריך לבדוק אחריו ולהוציאו משם במרא וחצינא".

²⁴) ט, א ד"ה ואת"ל. וכדלעיל סכ"ה בהג"ה.

²⁵) ראה 'כללי הפוסקים וההוראה' כלל ריט.

²⁶) קו"א ס"ק ו.

²⁷) לא נתבאר במאי מיירי, אם ביש בו ג' טפחים, הרי מפורש בגמרא ובטוש"ע באין חולק שצריך לבטל ותו לא. ואם באין בו ג' טפחים, הרי מפורש נפסק בטור ושו"ע ושוע"ר (סל"א) שצריך לבדוק אחריו ולהוציאו משם במרא וחצינא.

²⁸) שלב' הדעות מחוייב לפנות המפולת אם לא ביטל.

²⁹) שלדעת רש"י ור"ן עכ"פ אין מחייבים אותו לשכור פועלים כו'.