קריאת ההלל ע"י הלוים בעת שחיטת הפסח - 772

הרב ישכר דוד קלויזנר

נחלת הר חב"ד, אה"ק ת"ו

בהגדה של פסח ח"א (ע' סג-ד) כותב כ"ק אדמו"ר: "מעיר על מה שכתבתי בלקוטי ההגדה "קוראין את ההלל - הלוים", שאין זה פשוט כ"כ, כי לדעת רש"י (פסחים סד,א. סוכה נד,ב) ישראל קראו את ההלל .. כמה קושיות בדבר: א) למה לא פי' ב"תקעו" מי היו התוקעין. ב) הול"ל "אכתות קאי" ותיבת "כל" מיותרת. ג) והוא העיקר; דעה זו היא היפך מ"ש בתוספתא, וכמ"ש בתוספות סוכה שם .. מה הכריחו לרש"י לחלוק על התוספתא ואיפוא המקור לזה.

"ובנדו"ד כיון שהסתירה על דיעה זו מהתוספתא ברורה נלפע"ד שמעולם לא נתכוון רש"י לדעה זו. וכוונת רש"י היא פשוטה - דהנה במשנה (פסחים שם) מבאר כל סדר ק"פ עד גמירא של כתהראשונה, ומסיים "כמעשה הראשונה כך מעשה הב' והשלישית קראו את ההלל אם גמרו כו'". ובשטחיות הלימוד משמע דאינו מדבר אלא בכת ב' וג', דאם גם כת א' קראה את ההלל, הו"ל לשנות זה בסדר כת א' במקומו, ולכן מפרש רש"י "אכל הכתות קאי". והוא מכוון למה שנוגעברש"י לפרש בסוכה שם ד"כל כת קוראה", דאין נפ"מ בסוגיא שם אם הלוים קוראים או גם הישראלים, כמובן .. ורש"י אינו מדבר אלא בזמן אמירת ההלל, שהוא גם בזמן הקרבת כת א', ובזהמדברת המשנה ג"כ, אבל לא בא לפרש מי הוא הקורא". עכ"ל.

ונראה להוסיף בזה מלשון הרע"ב שכתב (שם פ"ה מ"ז) "קראו את ההלל. כל השלש כתות", דלפי דבריהם [תוס' יו"ט שם, שו"ת צפנת פענח ח"ב, חידושי מרן רי"ז הלוי הל' ק"פ, וס' חוקת הפסח על רמב"ם שם, ועי' אוצר מפרשי התלמוד על סוכה (ח"ב ע' תתקל-א)] דרש"י ס"ל שהישראלים קוראין את ההלל, תיבת "שלש" מיותרת היא לגמרי, והיה מספיק שיכתוב "כל הכתות" ותו לא, ברם לפמ"ש כ"ק אדמו"ר א"ש מאד תיבת "שלש", כיון דבא לשלול ההו"א שרק ב' הכתות קראו, ולכן מבהיר ד"כל השלש כתות" קראו.

בענין הנ"ל, הערני הגאון ר' מענדל וועכטער שליט"א דהמשנה דפסחים שמבאר כל סדר ק"פ, הנה בגמ' מופיע הכל במשנה אחת, משא"כ במשניות, זה מחולק לכמה משניות, וסדר כת הא' מופיע במשניות ה, ו, ומעשה ב' הכתות האחרונות וקריאת ההלל מופיע במשנה ז' בפ"ע, וזה מחזק עוד יותר ההו"א שכת הא' לא אמרו, ולכן הוצרך רש"י לשלול זאת ד"אכל הכתות קאי".

והנה הגרי"ז בחידושיו על הרמב"ם הל' ק"פ הנ"ל דס"ל דרש"י בפסחים וסוכה ס"ל דהישראלים קראו את ההלל, והקשה דדברי רש"י סתרי אהדדי, דמבואר בדבריו על המשנה בערכין (י,א) ד"ה ולא היה מחלק, דהלוים היו משוררין בפה את ההלל והחלילים מחללין, וקאי נמי אשחיטת פסח ראשון ופסח שני, וע"ש מה שמחדש ליישב הסתירה, וכ"ה במועדים בהלכה (ע' רכג הערה 19).

ולפי"ז צ"ע למה כ"ק אדמו"ר אינו מביא סייעתא מרש"י דערכין הנ"ל דרק הלוים קראו את ההלל ומעיקרא אין כאן שום סתירה כמובן.

בענין הנ"ל העיר הרב וועכטער שליט"א מלשון תוס' הרא"ש (סוכה נד,ב) בדעת רש"י וז"ל: ומה שפי' רש"י שהכת קוראה את ההלל, לא שהיו קורים בעצמם, אלא הלוים היו קוראים, והכי איתא בתוספתא דפסחים הלויים עומדים על דוכנם ואומרים את ההלל בשירה אם גמרו שנו" וכו'. ע"כ. - ועד"ז איתא במאירי שם ע"ש.

וכ"ז דלא כמ"ש בתוס' חדשים ותפארת ישראל (אות מט) בפסחים (פ"ה מ"ז) שכ': "הלויים שררו ההלל בשעת הקרבת הפסח של כל כת, והקהל עונין ראשי פרקים". אלא דרק הלויים קראו את ההלל כנ"ל.