חסל סדר פסח

בטעם מדוע לא הכניס רבנו הזקן הפיסקא 'חסל סידור פסח' בהגדה

הרב ישכר דוד קלויזנר

נחלת הר חב"ד, אה"ק

בהגדה עם 'לקוטי טעמים מנהגים וביאורים' חלק א (ע' נ) מביא כ"ק אדמו"ר זי"ע: אדמו"ר הזקן לא הכניס בסידור אחרי ההגדה את הפיסקא 'חסל סידור פסח', ומפני שבחב"ד לא מסתיים הפסח, אלא שנמשך תמיד. באמת - הארת כל המועדים מאירה בכל יום, אלא שחג הפסח נמשך תמיד (שיחות חג הפסח ה'תש"ג מכ"ק מו"ח אדמו"ר). ע"כ.

והנה טעם הנ"ל הוא מצד פנימיות הענין, ונראה די"ל גם טעם בפשטות הענין מדוע אדמו"ר הזקן השמיט מההגדה את הפיסקה 'חסל סידור פסח', ובהקדם מה שתמה כ"ק אדמו"ר זי"ע במכתב כללי מר"ח ניסן ה'תשמ"ו [נדפס ב'תורת מנחם - אגרות מלך' חלק ב (ע' רפה)] בהערה ד"ה סידור: "כן הוא בכל הסידורים כו' ['חסל סידור פסח כהלכתו']. וצע"ג הלשון 'סידור' ולא 'סדר', כמו שנדפס 'סדר קרבן פסח' וכיו"ב". עכ"ל (מלבד החצ"ר).

והנה ההבדל בין 'סידור' ל'סדר'; ד'סידור' הוא שם המורה על הפעולה ביחס להגברא שערך וארגן את הדברים בסדר מסוים, עד"מ, הנהגתו בסידור ההלכות כך וכך. - ועי' חגיגה (כו, ב): "כסידורו [של לחם הפנים] כך סלוקו". ובמנחות (פי"א מ"ו): "לא סידור קנים ולא נטילתן דוחה את השבת". - ועי' אבות דר' נתן (לב): "שינה עליהם הקב"ה סידורו של עולם והיתה חמה יוצאת ממערב ושוקעת במזרח".

אבל 'סדר' הוא שם דבר ביחס להחפצא; מצב של דברים הערוכים באופן רצוי ונוח, מערכת טובה ונכונה. - ועי' ברכות (מח, ב): "סדר ברכת המזון כך היא, ברכה ראשונה וכו'". - ובכתובות (קג, ב): "נכנס רבן גמליאל אצלו ומסר לו סדר נשיאות". - וראה תניא רבתי (ענין ההגדה - מח): "והרוצה לקדש בפסח ולעשות כל הסדר בבית חבירו".

והנה בהגש"פ – 'מאור ההגדה' (ירושלים תשנ"ו) מביא (בע' קצד-ה) שפיוט זה חיברו רבנו יוסף טוב עלם מזמן הראשונים [שחי במאה השמינית לאלף החמישי].

[רבנו יוסף טוב עלם נזכר ברש"י חולין (קיד, ב) ובתוס' פסחים (קטו, ב. סוד"ה מתקיף - קיז, ב ד"ה רביע)].

ב'הגדה שלמה' במבוא (פרק לו - ע' 188) נאמר: "חסל סדור פסח כהלכתו, הוא סיום הקרובה לשבת הגדול 'אלקים בצעדך' לר' יוסף ב"ר שמואל טוב עלם, ומשם הוכנס לכאן, ודלא כשד"ל הסובר, שפיוט זה נתקן מעיקרו להיות נאמר בסוף ההגדה", עכ"ל.

הפיוט במקורו בקרובה לשבת הגדול מספר על קרבן הפסח ועל דרכי הקרבתו, ועוסק בהלכות הפסח ובסופו בדיני סדר ליל הפסח. ובסיומו אומרים קטע זה: 'חסל סידור פסח כהלכתו', כלומר כאן מסתיימים תיאור עריכת ההלכות של פסח. – ו'כאשר זכינו לסדר אותו' - כלומר לדרוש בהלכותיו היום בשבת שלפני הפסח, 'כן נזכה לעשותו' - לקיימו במעשה בליל הפסח. [ראה בזה בהגש"פ מבוארת ע"י הרב אבן ישראל (שטיינזלץ)  וב'עיוני הגדה' (ע' רלא)].

והנה לפי"ז באמת במקורו - בקרובה לשבת הגדול א"ש שנאמר 'סידור' (ולא 'סדר'), כי כאן מדובר מעריכת וסידור ההלכות, ועל זה אומר בסיום 'חסל סידור [ההלכות של] פסח כהלכתו'.

ברם לאחר ש'משם הוכנס לכאן' שוב לא מתאים כאן עוד תיבת 'סידור' - כיון דכשהוא נאמר בליל הסדר אזי משמעותו היא ד'כאשר זכינו לסדר אותו' - היינו לערוך אותו היום בלילה, 'כן נזכה לעשותו' בפועל בהקרבת קרבן הפסח ובאכילתו כראוי לכשיבנה בית המקדש במהרה בימינו, ואז באמת "צע"ג הל' 'סידור' ולא 'סדר', כמו שנדפס 'סדר קרבן פסח' וכיו"ב", כי כאן בסיום ההגדה הוא שם דבר ביחס להחפצא: מצב של דברים הערוכים וכו', ע"ד 'סדר ברכת המזון' דברכות הנ"ל ו'סדר נשיאות' דכתובות הנ"ל וכו'.

ולפי"ז נראה לומר דלא היה נראה לרבנו הזקן לקחת את ה'סיום' של 'חסל סידור [הלכות] פסח' מהקרובה לשבת הגדול, שמשמעותו שם לסיום סידור ההלכות של דיני ליל הפסח, 'ומשם להכניס לכאן', כי כאן משמעותו היא אחרת לגמרי, ובפרט לפי תמיהת כ"ק אדמו"ר זי"ע, שהיה צריך לומר 'סדר' ולא 'סידור', ולפיכך לא 'הוכנס לכאן', וא"ש מאד. [והיינו מלבד הטעם הפנימי "מפני שבחב"ד לא מסתיים הפסח" כנ"ל].