ויזהר שלא ישתה אחר אפיקומן [גליון] - 65
אכל משהו אחר אפיקומן יחזור ויאכל אפיקומן מחדש
הרב פנחס קארף
משפיע בישיבה
בגליון א'עב הביא הרב י.ד.ק. שי' מסידור אדה"ז בסדר הגדה: "צפון", "ואח"כ יקח האפיקומן ויחלקו לכל בני ביתו לכל אחד כזית, ויזהר שלא ישתה אחר אפיקומן, ויאכל בהסיבה, וצריך לאכלו קודם חצות".
ואח"כ הביא מ"לקוטי מנהגים וטעמים": "לכאורה צ"ע: א) הו"ל להזהיר שלא יאכל אחר האפיקומן ובפרט שאכילה חמורה מן השתי",
וע"ז כתב הנ"ל "לכאורה י"ל דדוקא מפני שאכילה חמורה מן השתי' לפיכך אינו מזהיר כאן, כיון שבדיעבד אם אכל אחרי אכילת אפיקומן שום דבר, יחזור ויאכל כזית מצה שמורה לשם אפיקומן (כמ"ש המשנ"ב בסי' תעא סק"א) . . והיינו מפני שאכילתו הראשונה בטילה ונחשב כלא אכל כלל אפיקומן", עיי"ש באורך.
ולא הבנתי תירוצו, כי אדרבה כי אם זה כמו שלא אכל אפיקומן, צריך להזהיר ע"ז עוד יותר.
ומלבד זה, הרי מה שהביא מהמשנ"ב "שבדיעבד אם אכל אחרי אכילת אפיקומן שום דבר, יחזור ויאכל כזית מצה שמורה לשם אפיקומן" שהביא זה בשם הא"ר שלא כח"י, הנה הכף החיים מביא כמה פוסקים שאם אכל אחר האפיקומן אין צריך עוד מצה שמורה, ולא עוד אלא שכותב שם הא"ר סובר כן. אלא שאם עדיין לא בירך בהמ"ז צריך לחזור ולאכול עוד אפיקומן.
ואפשר יכולים לדייק גם מלשון אדה"ז שכ' "אחר אכילת אפיקומן אסור לאכול שום מאכל בעולם", ואינו כותב שם אכל מאכל אחר שצריך לאכול עוד פעם אפיקומן.
וגם מה שכותב אח"כ "וגם לאכול האכילות אסורות הן אחרי האפיקומן", איני רואה בזה שום ביאור למה לא כתב איזו מאכלים כן אסורים.
אח"כ הביא עוד מהגדה של פסח עם לקוטי מנהגים וטעמים: "ב) הול"ל ואסור לשתות, או ואין לשתות אחר אפיקומן, וכמ"ש כל הפוסקים. ומהו פי' ויזהר שלא ישתה?".
והנ"ל מתרץ כיון "שבדיעבד אם שתה מים וכיוצא בהם אחרי אכילת אפיקומן ואפילו שאר משקים, אינו צריך לחזור ולאכול כזית מצה שמורה לשם אפיקומן . . ולפיכך כתב רבינו "ויזהר שלא ישתה" על מנת שיקיים המצוה בשלימות ובהידור".
הנה הוא הולך לטעמי' שהביא בשם המשנ"ב שבאכילה צריך לאכול עוד פעם כזית שמורה, הנה מלבד מה שכתבתי לעיל שהרבה פוסקים אין סוברים כן, ולכאו' משמע שגם אדה"ז אין סובר כן, הנה מלבד זה הרי שלצורך גדול מתירים לו לשתות, אעפ"כ הרי לכתחילה אסור לו לשתות, ואין זה רק הידור מצוה.
ואח"כ מביא עוד מהגש"פ עם לקוטי מנהגים וטעמים "ג) אזהרה זו הו"ל לכתוב אחר גמר דיני אכילת האפיקומן, כיון שזמנה אח"ז?".
וע"ז כותב הנ"ל "דכל 'אזהרות' הללו שייכים דוקא לפני אכילת האפיקומן על מנת שיכול לקיים מצות אכילת אפיקומן מן המובחר ובשלימות".
הנה הכוונות והטעמים של ההלכה, זה נוגע למי שכותב ההלכה, אבל מי שצריך לקיים ההלכה, הוא צריך לידע ההלכה למעשה, וההלכה למעשה זה נוגע לאחר אכילת האפיקומן שלא ישתה. ובפרט שהרי אדה"ז אינו כותב הטעם, וכי בשביל שמישהו יבין הטעם בשבילו כתב זה קודם אכילת האפיקומן?