הזרוע - 815

כיצד להכין את הזרוע שבקערה?

הרב ישכר דוד קלויזנר

נחלת הר חב"ד, אה"ק

בהגדה של פסח מכ"ק אדמו"ר (תשל"ט - ע' ו') כתב: "הזרוע - נוהגין לקחת חלק מצואר עוף. כן מדקדקין שלא לאכול הזרוע אח"כ - כל זה הרחקה שלא יהא כל דמיון לקרבן פסח. ומטעם זה הנה כ"ק מו"ח אדמו"ר מסיר כמעט כל הבשר מעל עצמות ה"זרוע"". עכלה"ק.

- ולא כתב מה יש לעשות עם "חלק מצואר עוף", וחקרתי אצל אנ"ש (וזקני אנ"ש), ושמעתי ג' אופנים: (א) שצולין את ה"זרוע" חי. (ב) שרק מבשלים ואין צולין כלל. (ג) שקודם מבשלים (במרק) ואח"כ צולין. ויש לברר מהו המנהג האמיתי של אנ"ש (וב'עולם' המנהג הוא לצלות חי (כנף של עוף)).

שוב ראיתי ב'אוצר מנהגי חב"ד' - "בהתקדש חג הפסח" (ע' קל) שכתב: "כ"ק אדמו"ר זי"ע היה מסיר חלק מהבשר שעל חוליות הגרגרת ולעתים גם את החוט הפנימי שבחללן. וה"זרוע" היתה צלויה, ושמא גם נתבשלה קודם לכן". עכ"ל בס"ג. ובאות ד' שם מביא ממנהגי קרלין שרק מבשלים, ובזידיטשוב צולים, ומציין לנטעי גבריאל הל' פסח ח"ב (ע' רכח-ט).

הגה"ח ר' מרדכי שמואל אשכנזי, רבה של כפר חב"ד אמר לי לאחרונה שרק מבשלים, וכך שמעתי בעבר גם מפי' הרה"ח כו' ר' שלום וילנקין ע"ה, ברם ממרא דתרא דפה, הגה"ח ר' יצחק יהודה ירוסלבסקי שליט"א שמעתי שקודם מבשלים ואח"כ צולין. וצ"ע למעשה בכ"ז.

גם יל"ע במ"ש שם ש"מדקדקים שלא לאכול הזרוע אח"כ" - האם במשמע שכלל לא אוכלים אח"כ, אפי' למחרת היום, או שרק בליל הסדר בלבד אין אוכלים, משא"כ למחרת? (-עי' שו"ע אדה"ז (סתרע"ג סו"ס כ'): "ויכול לעשותן בין צלויין בין מבושלין מעיקר הדין", ובסעיף כא שם: "אבל הבשר אין נוהגין לאוכלו בלילה הזה").