הכרפס - 795
כרפס - בצל
הרב ישכר דוד קלויזנר
נחלת הר חב"ד, אה"ק
בהגדה של פסח עם 'לקוטי טעמים ומנהגים' מאת כ"ק אדמו"ר זי"ע חלק א (ע' ז) נאמר: "הכרפס . . אנו נוהגים ליקח בצל (או תפוח אדמה). ועיין מ"א סתע"ג ס"ד ובאחרונים", עכ"ל.
מבואר [מזה שכתב בסוגריים], דתפוח אדמה לוקחים כשאין בצל, אבל בצל עדיף מכל.
"לכרפס היו לוקחים בצל, ורק אח"כ כשנחלשו הדורות לקחו תפוחי אדמה, אבל אדמו"ר מהר"ש לא היה שבע רצון מזה." עכ"ל.
ועי' בס' 'ויגד משה' (סי' יז אות ג-ט) שמביא באורך המנהגים שלוקחים לכרפס: 'פעטרעזילן', 'צעללער', 'צנון', 'קרויט' וכו'.
וב'אליה רבה' (סי' תעג ס"ק כז) כתב בשם מהרי"ל: "וכשלא היה מוציא כרפס היה לוקח קפלוט הנקרא לאווך דנאכל כמות שהוא חי כמבושל, וראוי לברך עליו בפה"א, ולא נטל שום או בצל משום ריחן", עכ"ל.
ונראה לבאר מדוע יש עדיפות לקחת בצל דוקא. דהנה תקנת חכמים לאכול כרפס בטיבול במי מלח או בחומץ הוא "כדי להתמיה התינוקות שיראו שינוי שאוכלין ירקות בטיבול, שאין דרך לאוכלם קודם הסעודה בכל ימות השנה וישאלו על שינוי זה", עכ"ל בשו"ע אדמו"ר הזקן הל' פסח (סי' תעג סי"ד) - ועי' פסחים קיד, ב. ורש"י ורשב"ם בע"א שם.
והנה בענין הטיבול השני של מרור קאמר בגמ' פסחים (קטו, סע"א): "אמר רב פפא שמע מינה האי חסא צריך לשקועיה בחרוסת משום קפא" עכ"ל - ומבואר שם בפרש"י ורשב"ם ד'קפא' הוא "ארס, שחזרת יש בו ארס כדרך הבצלים" עכ"ל. – והיינו שעל ידי הטיבול בחרוסת, מלח או חומץ מוציאים את ה'קפא' – הארס מתוך הירק.
ומעתה מסתבר לומר שעדיף לקחת לכרפס ירק שבעצם זקוקה לטיבול כמו בצל (מפני 'קפא') מאשר שאר מיני ירקות שבעצם לא זקוקים לטיבול כלל.
ועפי"ז יומתק בלשון רבנו הזקן (סי' תעג סי"ד) שכתב: "שיראו שינוי שאוכלין ירקות בטיבול שאין דרך לאוכלם קודם הסעודה בכל ימות השנה" - דמשמע שהשינוי היחידי כאן הוא אך ורק בזה שאכלם קודם הסעודה בלבד, אבל אין כאן שינוי (נוסף) לטבול ירק כזה במי מלח וכו' שבעצם אינה זקוקה מעיקרא לטיבול.
והגם "שקפא זה אינו מצוי בינינו", "יש שמיישבין המנהג [לטבול מרור בחרוסת] משום מצוה שהוא זכר לטיט" (שו"ע אדמו"ר הזקן סי' תעה סי"א) - עד"ז י"ל גם בכרפס שנשאר המנהג לטבול 'בצל' במי מלח וכו' 'כדי להתמיה את התינוקות' (הגם שעתה אין הבדל בין בצל לשאר ירקות).
ועי' ב'ויגד משה' הנ"ל (אות ח): "הרבה נוהגין ליקח בצל, כן כתב ב'יסוד ושורש העבודה' פרק ד: על כרפס יזמין עלי בצלים, וכן היה מנהג אא"ז הגה"ח בעמח"ס 'באר יהודה' ז"ל", עכ"ל. וע"ש שהביא גם מה שכתב כ"ק אדמו"ר זי"ע בהגדה הנ"ל.
[בענין 'בצל' שכתב ב'יסוד ושורש העבודה' הנ"ל, משמע לכאורה שלוקחים 'בצל ירוק' – 'עלי בצלים', ואכן שמעתי מכמה אנ"ש שלוקחים אמנם 'בצל ירוק', אבל נראה שהמנהג הוא לקחת בצל רגיל, וצריך בירור מה עדיף].