X

סידור רבינו ונוסח אריז"ל

הרב נחום גרינוואלד

ניו דזערסי

נוסח אריז"ל

סידור רבינו הזקן מזוהה במיוחד עם נוסח אריז"ל, עד שמלבד סידורי האריז"ל שנכתבו על פי המקובלים, נקרא סידור של רבינו נוסח אריז"ל סתם. (וידוע שהיו פעם הרבה בתי כנסיות בארה"ב שנקראו סתם ביהכ"נ נוסח אריז"ל וכיו"ב, מפני שהתפללו בהם נוסח רבינו).

ובפשטות כי הרי זה בעצם נוסח החסידים שהנחילו הבעש"ט והמגיד, שנוסחתם הי' אימוץ של נוסח אריז"ל בלי הכונות. (וחסידים אחרים קוראים לנוסח זה נוסח ספרד, בגלל הדמיון בכמה דברים בולטים לנוסח ספרד, כמו אמירת הודו לפני ברוך שאמר, ועוד, אך דומני שנוסח אריז"ל חורג בכמה פרטים מנוסח ספרד המקורי (ראה הקדמת שעה"כ). ואכמ"ל).

וזאת היתה אם כן מטרת רבינו לתת לנו את נוסח זה מנופה ומלובן בלי הכוונות הנלווים אליו בסידורי אריז"ל.

שתי גישות לשינויים

ברם ידוע (כמובא בבית רבי), שרבינו השתמש בששים סידורים בעת עיבוד הנוסח, ולפי נוסח אחר השתמש בל"ב נוסחאות, ולכאורה אם כוונת רבינו לסדר לנו נוסח אריז"ל, מה יש לחפש בנוסחאות אחרות - ידפיס את סידורי אריז"ל בלי כוונותיהם הקבליות ואז הרי לנו סידור אריז"ל מוכן ומזומן, אלא בהכרח שסבור הי' רבינו שנוסחי סידורי אריז"ל משובשים הם (וראה חמשה מאמרות לאדמו"ר רח"א ממונקאטש (מאמר נוסח התפילה אות ד) שטוען שכל הנוסחאות בסידורים אלו לא נכתבו בידי מחבריהם אלא הם הוספת המדפיס, וצ"ע אם כך סבר רבה"ז) ורבינו, בתיקון נוסחתו, לא ערך רק סידור עבור המון עם, אלא (כפשוט) גם חיקר תיקן וביסס ואיזן את נוסח אריז"ל (ומה שעשו רבי שבתי מפרעמסילא הסופר ורבי זלמן הענא והיעב"ץ, ורבי וואלף היידיניים לנוסח אשכנז, עשה רבינו עבור נוסח אריז"ל). ודבר זה נראה לכאורה פשוט, וכמדומני שבדרך זו הלך ה'שער הכולל' בכ"מ.

גישה אחרת מצויה בשעה"כ (עיין בהקדמתו, ובסוף פל"ו לגבי ברכת המפיל), שרבינו אכן שינה בהרבה דברים בכוונה תחילה, בגלל ההבדל בין המתפללים עפ"י כוונות לבין מי שאינו בדרגת המכוון. (ובדומה לכך כתב רבינו בתניא לגבי העלאת מחשבות זרות שאל יהי' שוטה להעלות מחשבות זרות, אם אינו צדיק למרות שהעלאת מח"ז היא מיסודי החסידות של הבעש"ט והמגיד). והדברים זקוקים עדיין למחקר יסודי. (ועצ"ע מי כינה לראשונה סידור רבינו כסידור אריז"ל? - האם חסידים כינו אותו כך מעצמם, כשם שכינו ל'ספר של בינונים' - תניא?).

להלן כמה ניסוחים שבתפילה שיש בהם משום שינוי מנוסח אריז"ל, שנתקלתי בהם.

שינויים בתפילת 'יוצר'

א) בברכת קר"ש נוסח רבינו: "ומברכים ומשבחים ומפארים וכו'" הכל במ"ם, וזאת על פי פסקו בשולחנו בסי' נט ס"ג (מבוסס על האחרונים מג"א, מט"מ, מהרי"ו) "כי כל נוסח הברכה הוא לשון מקרא ולשון מקרא במ"ם ולא בנו"ן". ובסוגריים מוסיף: "(ויש נוהגין מטעם הידוע להם לומר בנו"ן)". ודעה זו מובאת בעטרת זקנים שיש לומר בנו"ן על פי קבלה, וכן ראיתי בסידורי ספרד, והנה בסידור אריז"ל רבי שבתי הנוסח בנו"ן ולא במ"ם ומובא שם הכוונה המיוחדת שבנו"נים, ורבינו סטה מנוסחתו. ואולי בגלל שכוונה זו לא הובאה במשנת חסידים. ויל"ע בסידורי אריז"ל אחרים.

ב) שם, נוסח רבינו: "ובנעימה קדושה" קדושה בחולם וקאי על בנעימה. ומובא נוסח זה באבודרהם שהובא בב"י, וכעת ראיתי שכבר העיר על כך רבינו הרא"ה בחידושי הרא"ה (ברכות לא, ב) "ויש נוסחאות שכתוב בהן "בשפה ברורה ובנעימה קדושה, ואמרו שכן מוכח בפרקי היכלות". והנה בסידור רבי שבתי אין ניקוד על קטע 'את שם הא-ל', אך בשער הכוונות (ענין נוסח התפילה) כותב במפורש: "צריך להפסיק בין מלת ובנעימה למלת קדושה וגם צ"ל קדושה בשורק ... וכן הוא נוסח האשכנזים". אך כידוע שרבינו לא ראה את שעה"כ.

נוסחת ה'כנף רננים' ב"ועל כן נקוה"

ג) בעלינו לשבח מנסח רבינו "ועל כן נקוה" בוי"ו. וכבר ציין השעה"כ שבבאה"ט מביא בשם ה'יד אהרן': האריז"ל הי' אומר ועל כן נקוה בוי"ו, וכן הוא בספר 'כנף רננים' למהר"א אזולאי (לבעל 'חסד מאברהם'), ומביא משע"ת שמביא את הברכי יוסף להחיד"א נכד הר"א אזולאי שהכחיש שכך כתב ב'כנף רננים'. והשעה"כ מעיר שמלשון הברכ"י, "וספר זה [כנף רננים] ישנו ת"י ולא ראיתי זה שכתב הרב יד אהרן בשמו לומר ועל", רואים שדקדק [הברכ"י] לומר "ולא ראיתי", ולא ראינו אינו ראיה, כי מסתמא ראה ה'יד אהרן' בקובץ אחר כתבי הר"א אזולאי השייכים לחבורו 'כנף רננים'.

ומעניין ביותר שאכן לאחרונה הדפיסו לראשונה מכת"י את הספר 'כנף רננים' (מכון 'שערי זיו' תשנ"ב), ואכן בכנף השישי (ע' פ"א) כתוב שם ויאמר אח"כ ועל כן נקוה, הרי שאכן כתוב שם ועל, וצ"ע איזה כת"י הי' בידי החיד"א?

"יעלזו חסידים בכבוד"

ד) בקרי"ש שעהמ"ט, אחרי ק"ש קבע רבינו הפסוקים יעלזו חסידים בכבוד וגו'. והנה בסידורי אריז"ל (וכן הוא בשערי ציון) הרי במקום פסוקים אלו מופיע כל הפרק כולו, ואילו רבינו רק הכניס פסוקים אלו. ושמא כי רק על פסוקים אלו יש כוונות אך לא על הפרק כולו. (ולהעיר שמובן מכך מדוע פסוקים אלו לא חוזרים ג' פעמים כי זה חלק מפרק שלם בסידורי אריז"ל).

אך כעת ראיתי שבפע"ח שע' קשעהמ"ט פ"ח כתוב "אח"כ כשתאמר שמע ישראל אמור פסוק יעלזו חסידים בכבוד ירננו וגו'", הרי שנוקט רק אמירת פסוק. וכ"ה במשנ"ח.

הגבהת הכוס על פי האריז"ל

ה) בהגש"פ בקטע והיא שעמדה כותב רבינו: "צריך להגביה הכוס ולכסות הפת כן כתב האריז"ל". והנה כ"ק אדמו"ר האריך לבאר גדרה ומקורה ודרכה של הגבהת הכוס כאן, שמובאת היא בשל"ה (מס' פסחים מצה עשירה) בשם הרוקח [וכן הוא ב'לקט יושר' לתלמיד של בעל התרה"ד, בשם הרוקח]. והרבי מבאר מדוע ציין רבינו ש'כן כתב האריז"ל' בניגוד לדרכו של אדה"ז, ומבאר שזה בגלל להסביר שטעמו הוא רק על פי הקבלה.

אך עצ"ע שהלא יסודו הוא הרוקח, ומדוע אפוא מציין רבינו שכן כתב האריז"ל (בבאה"ט בסי' תעג סקכ"ו מביא שכ"כ האריז"ל ובשו"ע מהד' מכון ירו' (אות כח) מעירים ע"כ, שלא מצאו הדבר בכתבי האריז"ל, אך הוא מבואר במשנ"ח [ובסידור אריז"ל ר"ש כותב: "כתב הרוקח שיקח כאן הכוס בידו..."]) - ולא רוקח - המקור הראשון של מנהג זה? ולהעיר שכמעט בדיוק כך כתב הר"י עמדין בסידורו (שער שמים): "מגביהין את הכוס כ"כ האר"י, ומכסין הפת".

ואולי, להדגיש כי עושה דבר זה רק מפני שכ"כ האריז"ל, וזאת מכיון שמובא הדבר במשנ"ח דוקא, שאדה"ז סמד ידיו עליו הרבה (ראה מאמרו של ידידי הרב ב"א שיחי' בגליון העבר (תשצה)), וסבר שכל מה שמובא שם היינו שמקורו באריז"ל, אולם אם הדבר לא הי' מופיע בשום מקורות של אריז"ל לא הי' מתנהג כך אע"פ שמבואר ברוקח. ועצ"ע.

אמירת "כגוונא" וסיומו: "ולומר ברכו את ה' המבורך"

מכיון שדנים כבר בסידור רבינו אעלה כאן עוד ענין. על מקורו הראשון של אמירת 'כגוונא', ראיתי כותבים שהמקור הראשון הוא בסידור אריז"ל רבי אשר. וטרם ראיתי סידור זה. והנה ח"א אמר לי מזמן בשם החוקר החסיד ר' שמואל שניאורסאהן מירושלים שהוספת הסיום מאמר הזוהר של כגוונא "ולומר ברכו וכו'" שאומרים ביחיד, מצוי רק בסידור רביה"ז, ואין בידי כעת כל הסידורים לחפש אם נכון הדבר.

בכל אופן יש לי מקום עיון בקטע זה. בכלל נראה שיסוד אמירת קטע זה ביחיד במקום ברכו מבואר ברוקח שס"ב: "יחיד שאינו בבית הכנסת לברכו יאמר בברייתא זו בספרי כי שם ה' אקרא ... ואומר ברכו את ה' המבורך שעונין אחריו ברוך ה' המבורך לעולם ועד...". עיי"ש שמביא מה לומר בכל מקרה ומקרה, והדבר מובא באריכות במטה משה ח"א סי' פו ומציין גם להגהת מיימוניות פ"ז מהל' תפלה עיי"ש. (ולא ראיתי כעת שהדבר מובא בשו"ע וצ"ע). וזהו בעצם קטע זה מהזוהר שכולל ולומר ברכו את ה' המהווה ליחיד כאמירת ברכו. אך תמוה למה תיקנו דבר זה רק בליל שבת דוקא?

ואולי מכיון שבאמירת ברכו בליל שבת יש בזה גדר מסויים של קבלת שבת כמבואר בשו"ע סי' רס"א (ועיין שם בשוע"ר ס"ג ובסי' רס"ג). לכן הקפידו שיאמר ברכו. אך לכאורה לא ה'ברכו' מהווה הקבלה, אלא הוא רק כסימן שמתפללים מעריב ובמילא הרי"ז הוכחה שמקבלים שבת עליהם וצ"ע. ואולי זה קשור עם כך שבליל שבת אומרים ברכו אחרי התפילה להוציא את מי שלא הגיע לברכו, ועצ"ע.

השמטות שורות ומשפטים

והנה 'כגוונא' הינו בעצם קטע מצוטט מן זוהר פר' תרומה, אך כאן יש דבר תמוה, שבעוד שה'כגוונא' הינו ציטוט מדויק מן הזוהר, הרי כשאנו משווים קטע של 'ולומר' להזוהר אנו רואים שקטע זה כפי שמופיע בסידור אינו אלא תימצות של דף שלם מהזוהר שם תוך השמטת קטעים שלמים ושורות רבות, ומעולם התפלאתי לפשר תופעה זו?

אולם לפי המבואר בהערה הקודמת, שטעם אמירתו הוא במקום ברכו, י"ל שעיקר אמירה זו אינו מפני התוכן אלא מפני התחלתו שיש בו הקטע על "ולומר ברכו" ולכן לא איכפת לן נוסח המלא של הקטע ומספיק נוסח מקוצר, משא"כ ה'כגוונא' שיש ענין בעצם אמירתו. ופשוט.